אנשים רבים חזו בימי חייהם בתופעה הנקראת ''כוכב נופל'' דהיינו פס אור דק החולף במהירות בשמים. פס אור זה הוא למעשה גרגיר קטן של אבן הנופל מן החלל החיצון לעבר כדור הארץ תוך כדי מעופו הוא מתחמם מאוד ונשרף באטמוספירה. התוצאה היא שובל אש מרשים שהוא מותיר אחריו, ומשאיר אותנו נפעמים מול המראה המיוחד והלא שגרתי. מידי יום פוגעים בכדור הארץ תוך כדי מעופו כ - 10,000 מטאורים כאלו במשקל של 100 טון ביממה, משקלם הכולל מגיע בשנה לכדי 36,500 טון ואת רובם איננו רואים.
לפני כ - 14 שנה הצליח לואיס פרנק לזעזע את עמיתיו האסטרונומים והגיאופיזקאים האמריקאים, הוא העלה לדיון את השאלה מדוע איננו רואים את כל אותם המטאורים וכאן הגיעה תשובתו המפתיעה, מכיוון שרוב המטאורים הם שרידים של כוכבי שביט. הם עשויים ממים, ולפיכך הם נמסים בשכבה העליונה של האטמוספירה. הרבה לפני שהם חודרים לתוכה, משם ואילך, הם נופלים מטה בצורת טיפות גשם...
לפני כ - 3 שנים עלה בידיו של פרנק להוכיח את צדקתו, בכנס השנתי של האגודה המצקועית שלו, הציג פרנק תצלומי חלליות המראות מטאור זעיר נע לעבר כדור הארץ, נבלע באטמוסיפרה, נמס והופך לגשם.
לא זו בלבד שהמדענים נאלצן לקבל את דבריו המפתיעים של פרנק ברצינות, אלא שנתגלה מקור אספקה של מים לכדור הארץ - מן החלל!
אמנם היו לו תצלומים כאלו כבר לפני 13 שנה אך איכותם היתה גרועה בהרבה ועמיתיו למקצוע טענו שהוא מייחס להם משמעות בלתי צודקת, אך כאמור הצליח פרנק להשיג תצלומים חדשים מחללית שהוזנקה לחלל רק בשנים האחרונות, הפעם לא היה ניתן להתווכח איתו.
מדהים לגלות שבתלמוד דיון אודות נושא זה, בגמרא במסכת תענית (דף ט:) ''תניא ר' אליעזר אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה שנאמר '' ''ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה'' (בראשית ב'), אמר לו ר' יהושע והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן, אמר לו מתמתקין בעבים (דהיינו רק המים עולים והמליחות נשארת בים). ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר '' ''למטר השמים תשתה מים'' (דברים יא) אלא מה אני מקיים (עושה עם הפסוק) ואד יעלה מן הארץ, מלמד שהעננים מתגברים ועולים לרקיע, ופותחין פיהן כנוד ומקבלים מי מטר שנאמר ''יזקו מטר לאדו'' (איוב לו) והגמרא ממשיכה לבאר כיצד הפסוקים יתבארו לפי שתי השיטות. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. המהרש''א מבאר דברי ר' יהושע שאמנם העננים מתגברים מכח מי הים ועולים לרקיע, אך נוסף עליהם גשם מן ה''מים העליונים'' ויחדיו הם ממטירים מים על פני האדמה. עד לפני מספר שנים היו דברים אלו בגדר נסתרות אך מסתבר שככל שהמדע המודרני מתקדם ניתן לבאר יותר ויותר מאמרי חז''ל על דרך הפשט, ואף הדברים שהיו נראים מוזרים ביותר עד לפני זמן קצר, מתיישבים לפי חוקי הטבע.
יש להוסיף ולציין שדבר זה נזכר אף בפרקי דרבי אליעזר (פרק ה') ושם מבאר שישנם אכן שני סוגי גשמים, רוב הגשם יורד ממימי האוקיינוס והוא נחות בדרגתו, ולעומתו ''כשירצה הקב''ה לברך צמחה של ארץ וליתן צידן של בריות פותח אוצרו הטוב שבשמים וממטיר על הארץ... וצמחה זרע של ברכה שנאמר (דברים כ''ח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים''.
