בעבר חשבו בני האדם שהעולם תמיד היה, מלבד התורה שטענה שבשלב מסויים "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".
רק בשנת 1924 אסטרונום צעיר בשם אדווין האבל גילה בתצפיות טלסקופ שהגלקסיות מתרחקות זו מזו.
תגלית זו למעשה העידה שבנקודה מסויימת כל הכוכבים וכל הגלקסיות היו פעם מאוחדים, קרה משהו, ומאז פשוט מתרחקים אחד מהשני. 
בשנת 1965 שני מדענים אמריקנים בשם ארנו פנזיאז ורוברט וילסון גילו שבאויר יש קרינת רקע חלשה מאוד בעוצמה של 3 קלבין. 
שתי התגליות הללו, גרמו למדענים להבין שכל הגלקסיות היו בעבר כדור אחד גדול שבפנוכו הייתה לבה גדולה שהתפוצצה, ובעקבות הפיצוץ הנ"ל, הגלקסיות מתרחקות אחת מהשניה ויש קרינה שנותרה עוד מהפיצוץ דאז. 
לזה קוראים "המפץ הגדול" או באנגלית THE BIG BANG.

עד כאן דברי המדענים.

אמנם, תורת ישראל, מאז ומעולם הסבירה ואמרה "הקב"ה ברא את החומר" ומה שקוראים אותו "המפץ הגדול", הוא למעשה ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור. 
השמש והירח נבראו רק ביום הרביעי, ולכן מוכרח שהאור שהיה ביום הראשון מתכוון למפץ הגדול. 

ראוי לציין כי המדע אינו יודע איך אותו חומר (כדור ענק) הופיע מהאפס המוחלט, שהרי אין בכלי המדע להבין מה היה לפני שהיה חומר / זמן / מסה.
התורה מסדרת את הכל ומסבירה.